תפילה חדשה
תפילה חדשה
מחזה מאת רון ישועה
כל הזכויות שמורות למחבר.
אין להעתיק לשכפל, להפיץ, להפיק את המחזה ללא אישור בכתב מהמחבר החתום
על ידי עורך דין. שימוש שכזה ישמש כעברה פלילית.
תמונה ראשונה
מוזיקה.
אור מאיר את הבמה. נשמעת צפירה שעולה ויורדת. ביתם של בועז ויונתן נחשף. זהו בית יאפי חילוני בדניה. בועז גבר בן שלושים. אלון גבר כבן שלושים ואחת לבוש שחורים. בועז צופה בטלוויזיה. אלון נמצא לידו.
חדשות: אנחנו במבזק מיוחד, ברגעים אלו נורתה קטיושה לעבר חיפה. כפי שידוע לנו יש נפגעים... ( בועז מעביר ערוץ נשמעות גניחות הלקוחות מסרט פורנו הומוסקסואלי)
אלון: השם ירחם תכבה את זה. שיר למעלות... ( מוזיקה יורדת)
אלון: אתה לא מבין מה קורה בחוץ.
בועז: ממש פחד אלוהים.
אלון: יימח שמם. אני אומר לך. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הייתה נופלת קטיושה על בית הקברות בזמן הלוויה.
בועז: אני לא חושב שאתה צריך להיות פה עכשיו.
אלון: אני רוצה להיות פה.
בועז: אתה צריך להיות עם המשפחה שלך. לא אתי.
אלון: רציתי. לא משנה מה קורה בחוץ. רציתי להיות פה.
בועז: המשפחה שלך בטח דואגת.
אלון: אתה גם חלק מהמשפחה שלי עכשיו.
בועז: לא ככה המשפחה שלך חושבת.
אלון: תקשיב.
בועז: אני יודע מה אתה רוצה להגיד.
אלון: זה חשוב.
בועז: דבר.
אלון: רציתי להגיד לך. מה שההורים שלי עשו לך היום.. זה פשוט...
בועז: בלתי נסלח. אני יודע. אבל אני באמת חושב שאתה..
אלון: אני רציני.
בועז: רק אתמול נפלה קטיושה על הדואר.
אלון: לא באתי לדבר על המצב הביטחוני עכשיו.
בועז: אני מכיר את ההורים שלך.
אלון: מה שהמשפחה שלי עשתה...
בועז: אתה לא צריך להיות הדובר שלהם. מה אתה עושה פה?
אלון: אתה לא תציע לי משהו לשתות?
בועז: בקשה. מה אתה רוצה לשתות?
אלון: תה.
בועז: סליחה?
אלון: ביקשתי תה.
בועז: גם יונתן אהב תה. אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה . תה באמצע הקיץ.
אלון: גנטיקה.
בועז: אני תמיד אמרתי תה זה לחולים.
אלון: צריך ללמוד לאהוב תה.
בועז: אני לא מבין מדוע לממשלה היה חשוב דווקא עכשיו לפתוח במלחמה נגד החיזבאללה.
אלון: נסתרות הם דרכי האל.
בועז: היינו אמורים לנסוע לאיטליה לחופשה. אבל אלוהים צחק עלינו משמיים. וגייס אותו למילואים. מי היה מאמין שדווקא בחור שהיה בעברו בישיבה. ימות במילואים. בטח האלוהים שלכם צוחק עכשיו.
אלון: אל תדבר ככה על בורא עולם.
בועז: אתה יודע שאני לא אדם מאמין.
אלון: כל אדם צריך להאמין במשהו.
בועז: אני לא. הנה התה שלך.
אלון: תודה.
בועז: לא ענית על השאלה שלי.
אלון: מה אני עושה פה?
בועז: כן.
אלון: ההורים שלי-
בועז: אתה לא צריך להיות הדובר שלהם.
אלון: אני לא הדובר שלהם.
בועז: אני רוצה תשובה. תשובה פושטה.
אלון: להתאבל.
בועז: סליחה?
אלון: שמעת שאמרתי לך.
בועז: באת הנה בשביל להתאבל?
אלון: כן.
בועז: אתה לא מתכוון
אלון: אין לי בית.
בועז: יש לך בית.
אלון: בית שאני לא יכול להיות פה.
בועז: סליחה?
אלון: רק הבוקר קברת את הבן זוג שלך.
בועז: אתה מתכוון לעשות אצלי את השבעה.
אלון: כן.
בועז: זאת פקודה של הרב?
אלון: סליחה?
בועז: אני יודע איך זה אצלכם-
אלון: אתה לא יודע דבר
בועז: אף אחד לא עושה משהו בלי פקודה מהרב...
אלון: לא. זאת לא פקודה של הרב. כלומר:
בועז: לא פקודה של אבא שלך.
אלון: לא.
בועז: ואתה רוצה שאני יאמין לכך?
אלון: כן.
בועז: למה אתה לא שותה.
אלון: זה חם.
בועז: אתה רוצה להוריד את החליפה שלך?
אלון: לא.
בועז: לפי החישוב שלי שבעה ימים.
אלון: סליחה?
בועז: שבעה ימים לפי החישוב שלי.
אלון: לא מבין אותך.
בועז: אם אתה מתכוון להתנחל פה במשך שבעה ימים. צריכים שיהיו לך בגדים. אני לא רואה פה בגדים. אני לא רואה פה מזוודה. לא סידור. אין לכם תפילות מיוחדות לשבעה.
אלון: אתה חייב להיות ציני?
בועז: תגיד לי אתה.
אלון: כבוד. הם היו צריכים לתת לך כבוד.
בועז: שתי נקודות על העברת נושא מוצלחת.
אלון: אני דואג לך.
בועז: לי או להורים שלך.
אלון: הם היו..
בועז: שמעתי. הפנמתי. הם היו צריכים לתת לי כבוד.
אלון: כן.
בועז : זה הדבר האחרון שאפשר לצפות מהם- כבוד. כבר יותר הגיוני לחכות לימות המשיח.
אלון: בכל זאת...
בועז: כרוניקה ידועה מראש.
אלון: אתה הבן זוג שלו למען השם.
בועז: מה רצית?
אלון: לא יודע. קצת יחס. אולי?
בועז: הם הבהיר טוב מאד את עמדתם.
אלון: הוא חי אתך במשך עשר שנים.
בועז: הם ישבו עליו שבעה. שכחת?
אלון: לא.
בועז: ברור שלא. גם אתה ישבת עליו שבעה. על אחיך התאום.
אלון: זה נכפה עלי.
בועז: ברור. לא חשבתי אחרת.
אלון: אתה יודע איך זה אצלנו.
בועז: כל אחד בוחר את הבחירות שלו בחיים.
אלון: לי לא הייתה ברירה אחרת.
בועז: זה ברור. כבוד הרב ציווה.
אלון: אני בכל זאת פה.
בועז: אני רוצה פרס?
אלון: אתה צריך להיות עם מישהו. אתה לא יכול להיות לבד.
בועז: ממש קונה אותי הדאגה שלך.
אלון: דאגה אמתית.
בועז : ובכל זאת לא הבאת מזוודה.
אלון: סליחה.
בועז : אם באת להישאר אצלי שבעה.
אלון : אתה כועס.
בועז : טוב ששמת לב.
אלון: מותר לך לכעוס.
בועז: תודה שאתה מרשה לי.
אלון: רק היום קברת את בן הזוג שלך.
בועז: תודה ששמת לב.
אלון: הם לא רצו שתגיע.
בועז: מה אתה אומר?
אלון: הם חששו ממך.
בועז: אבל אתה התקשרת.
אלון: זה היה המעשה הנכון לעשות.
בועז: בניגוד לרצון של אימא שלך ואבא שלך אני מניח.
אלון: מיד שאימא שלי התקשר וסיפרה לי על הידיעה. אמרתי לאימא שלי בועז צריך להיות בלוויה של הבן זוג שלו. לא משנה מה אבא חושב או מה שהחסידים שלו חושבים. בועז מוכרח להיות בלוויה של יונתן.
בועז: אני מעריך את זה. .
אלון: כמו שאמרתי אני לא מתכוון להתנחל אצלך.
בועז: אני שמח.
אלון: באתי להתאבל אתך.
בועז: שמעתי.
אלון: אני רציני.
בועז: אם אתה רציני אז גם אני רציני.
אלון: ראית את הפנים של אימא שלי?
בועז: כאילו ראתה רוח רפאים.
אלון: שלא לדבר על אבא שלי.
בועז: וכל החברים של אבא שלך.
אלון: והתלמידים..
בועז: מרכינים את הראש.
אלון: צביעות.
בועז: מה לא עושים למען הרב הגדול.
אלון: חזיר.
בועז: אתה לא יכול לדבר ככה על אבא שלך.
אלון: עובדה אני יכול.
בועז: בדרך שלו הוא גם הוא כואב.
אלון: הוא כואב רק על דבר אחד.
בועז: כן. אני יודע. מה יגידו בשכונה.
אלון: איך אומרים אצלכם בין יונה.
בועז: בין זונה אם כבר. זאת האמונה שלו.
אלון: וזה עדיין הבן שלו.
בועז: הם הבהירו טוב מאד את עמדתם.
אלון: אני אמרתי להם. חייבים להתקשר לבועז-
בועז: הם לא רצו מהומות.
אלון: אני לא מבין את האדישות שלך.
בועז: הם לא היכרו בנו. מה אתה רוצה?
אלון: למה אתה מצדיק אותם.
בועז: אז באת להתאבל יחד אתי.
אלון: כן.
בועז: למה אני לא מאמין לך?
אלון: איזו סיבה אחרות יש לי.
בועז: לא יודע. תגיד לי אתה.
אלון: אסור לך להיות לבד.
בועז: טוב שמישהו יודע מה טוב בשבילי ומה לא טוב בשבילי.
אלון: מישהו צריך לדעת.
בועז: ברור. ותכף תגיד לי שזה אתה.
אלון: יש לנו קצת ניסיון בדברים שכאלו.
בועז: נכון. שכחתי. זה מה שמלמדים אתכם בישיבות שלכם.
אלון: אני דתי. אתה חילוני. אני מבין. שישנם פערים בנינו. אבל אתה לא צריך לזלזל בדת. יש הרבה דברים הגיוניים בדת.
בועז: נכון. מאד הגיוני שבאת אלי היום בלי שום התראה מראש. עוד בולשיט אתה רוצה להוסיף?
אלון: זה לא בולשיט.
בועז : מאיפה היה לך את הטלפון שלי?
אלון: מיונתן.
בועז: וואלה יונתן מה אתה אומר?
אלון: כן. הוא הביא את מספר הטלפון שלך ליחידה שלו כמו שהוא מסר את מספר הטלפון של ההורים.
בועז: מעניין.
אלון: אני מבין שאתה כועס.
בועז: מה פתאום כועס. למה שאני אכעס.
אלון: ישבנו עליו שבעה.
בועז: הגיוני שהיחידה תתקשר קודם להורים שלו.
אלון: התאבלנו עליו.
בועז: אני רק הבן זוג שלו. החוק לא מכיר בנו. הכול טוב.
אלון: מותר לך לכעוס. למרות שכל הכועס כל מהגנום ישלוט.
בועז: טוב. טוב . שמעתי . איך אף אחד לא סיפר לי על זה.
אלון: אתה חייב להיות ציני גם עכשיו.
בועז: כזה אני זה מי שאני אין מה לעשות.
אלון: כבר אמרתי לך בשביל מה באתי. באתי להתאבל.
בועז: לא קונה את הסיפור הזה. למה אתה באמת פה?
אלון: מה אתה רוצה שאני אגיד לך.
בועז: את האמת אולי.
אלון: זוהי האמת.
בועז: ממש. מה אתה מסתיר ממני?
אלון: למה אתה חושב שאני אסתיר ממך משהו.
בועז: לא יודע תגיד לי אתה.
אלון: אני לא מסתיר ממך שום דבר.
בועז: אז למה הם לא מתקשרים אליך?
אלון: מי?
בועז: הפאקינג ההורים שלך?
אלון: למה שיתקשרו אלי.
בועז: בוא נראה סיטואציה מוזרה . אתה כאן כבר עשרים דקות. זמן מלחמה. קטיושות עפות עלינו מהצפון. הם לא דואגים לך?
אלון: אני רוצה להיות פה.
בועז: ומה עם אשתך?
אלון: אני יודע מה אני עושה.
בועז: אתה לא צריך להיות אם הילדים שלך עכשיו? הם בטח מאד מבולבלים. לא מבינים מה קורה. למה צריך לשבת שבעה על הדוד שלהם פעמיים. מישהו צריך להסביר להם את זה.
אלון: אתה יותר חשוב לי עכשיו.
בועז: מה אתה אומר אני יותר חשוב לך מהילדים שלך.
אלון: כרגע כן.
בועז: תגיד אתה שומע את עצמיך. אתה כזה מלא בבולשיט. אני יגיד לך מה אני חושב. אני חושב שאתה פשוט מרגל.
אלון: סליחה?
בועז: אתה פאקינג מרגל. מרגל שנשלח מטעם ההורים שלו לבוא לבית של הבן זוג של הבן שלהם. כדי לוודא שהוא לא יעשה אף מהומות בשכונה שלכם . או יותר חמור שלא יכנס אליהם הביתה ולנסות לדבר אתם אוו..
אלון: אתה טועה לגמרי.
בועז: אני טועה? אני מכיר את המוח של אבא שלך מהסיפורים של יונתן. הוא בטח חושב...
אלון: באתי כי אתה לבד. באתי כי אסור לך להיות לבד במצב כזה. באתי כי אני דואג לך.
בועז: אתה דואג לי. אז תביא את הפלאפון שלך.
אלון: סליחה.
בועז: זה פשוט אם המשפחה שלך לא התקשרה אליך. נשלחת מטעמם.
אלון: אתה טועה לגמרה-
בועז: אם אני טועה אז מימה אתה מפחד. את הפלאפון בבקשה. או שאני מעיף אותך מהבית קבינימט!
אלון: ( מוציא את הפלאפון.)
בועז: תודה באמת. ( בועז פותח את הפלאפון של אלון) בינגו. תראה מה רשום פה- אתה פאקינג מרגל.
אלון: אתה חייב להבין.
בועז: אין לך מה לחפש פה.
אלון: אין לי בית.
בועז: אל תמכור לי את הבולשיט הזה.
אלון: לא רק הבן זוג שלך נקבר היום. גם אח שלי נקבר היום.
בועז: יופי. אז אנחנו שותפים באותו גורל. בראוו. זה לא הופך אותנו אחים לנשק
אלון: אתה לא מבין.
בועז: אתה יכול ללכת לאבא שלך ולאימא שלך ולאישה הקטנה שלך ולהבטיח להם. שבועז לוי לא יכנס להם לבית, לא ינסה לדבר אתם ובטח ובטח לא יעשה מהומות. או שאני מתקשר למשטרה.
אלון: בועז-
בועז: לא הייתי מספיק ברור. או שאתה רוצה שאני אקרא למשטרה?
אלון מניח את כוס התה שלו. יוצא מהבית. בועז לוגם מכוס התה של אלון. מוזיקה עולה. בועז חולץ את נעליו. מוריד את מכנסיו. נשאר עם תחתוני בוקסר וחולצה. בועז נשכב על הספה. מדליק טלוויזיה.
טלוויזיה: החיזבאללה מודיע עכשיו על שני חיילים חטופים שנמצאים בידו. כוחות הביטחון.... מוזיקה בכל סצנת המעבר בין תמונה ראשונה לשנייה, כולל חדשות, וסרט כחול וידאו של אנשים רוקדים במועדון במעבר.
תמונה שניה:
יום למחרת. בועז ישן על הספה. הטלוויזיה דלוקה. אלון נכנס לדירה. הוא מחזיק סיר גדול. הוא מבחין בבועז שישן על הספה. הוא מניח את הסיר על הגז. הוא מכבה את הטלוויזיה. פותח את הווילון של החלון. בועז מתעורר.
בועז: מה השעה?
אלון: כבר שתיים עשרה בצהריים.
בועז: אל תגיד לי שישנתי כל כך הרבה.
אלון: כנראה שהגוף שלך היה צריך.
בועז: גם היום לא הבאת מזוודה.
אלון: סליחה?
בועז: אתה לא מתכוון להתנחל אצלי תודה לאל.
אלון: למה חשבת שאני מתכוון להתנחל אצלך?
בועז: כי התירוץ שלך שבאת אלי מיד לאחר השבעה כדי להתאבל. לא אמין אם לא הבאת מזוודה. פשוט מאד.
אלון: הטלוויזיה הייתה דלוקה. כיבית אותה.
בועז: תרגיש חופשי. אבל את זה כבר לא צריך להגיד לך. במלא אתה מרגיש חופשי. ממש כמו בבית שלך.
אלון: לילה שקט היה.
בועז: חוץ משני חיילים חטופים.
אלון: ראית חדשות כל הלילה?
בועז: ערוץ שתיים. הלהיט של הקיץ.
אלון: זה לא בריא לך לראות חדשות עכשיו. במקומך לא הייתי מדליק טלוויזיה בימים האלו.
בועז: עוד דיאגנוזה של הרב?
אלון: אתה צריך לאכול משהו.
בועז: דיווחת לרב?
אלון : סליחה?
בועז: אני מקווה שאבא שלך היה מרוצה.
אלון: סליחה?
בועז: בעצם כנראה שלא אחרת לא היית מגיע לפה גם היום.
אלון: אמרתי לך בשביל מה באתי.
בועז: כן. כן. שמעתי. לדאוג לי. אתה חייב להמציא לעצמך תירוץ יותר טוב. זה לא נשמע אמין.
אלון: אבל זוהי האמת.
בועז: מה אתה עושה?
אלון: מכין לך משהו לאכול.
בועז: אני לא רעב.
אלון: אתה חייב לאכול משהו. מתי אכלת בפעם האחרונה?
בועז: לא זוכר.
אלון: אתה חייב לאכול משהו.
בועז: איזה יום היום?
אלון: הבאתי לך מרק עם קציצות כמו שאתה אוהב.
בועז: הופה. איך אתה יודע מה אני אוהב.
אלון: לא יודע. ניחשתי.
בועז: הופה. אני ממש מתרשם. איזה יום היום?
אלון: שלישי.
בועז: אני צריך להתקשר לאוניברסיטה.
אלון: אתה לא צריך להתקשר לשום מקום.
בועז: יש לי שיעור בארבע. בחיים לא אגיע.
אלון: הודעתי להם שאתה בשבעה.
בועז: למזכירות?
אלון: כן. לסיגל. למזכירה שלך.
בועז: מאיפה היה לך את המספר שלה.
אלון: הסתכלתי ביומן שלך.
בועז: אתה הצצת לי ביומן?
אלון: כן.
בועז: באיזה רשות?
אלון: בועז אתה צריך עזרה.
בועז: פה אתה ממש מתבלבל כאן אני לא צריך שום עזרה.
אלון: אתה לא יודע מה אתה צריך ומה אתה לא צריך.
בועז: ברור שלא. כי נהיית המזכירה שלי. אתה מחליט בשבילי מה אני צריך ומה אני לא צריך. מבלי לשאול אותי.
אלון: אני מבין שאתה כועס.
בועז: הבחנה מצוינת.
אלון: זה מובן מאליו. למרות שכל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו.
בועז: טוב. טוב. אני לא רוצה שידאגו לי.
אלון: אף אחד לא דואג לך.
בועז: חוץ מכבוד הרב.
אלון: זה לא נכון.
בועז: יופי.
אלון: טוב מאד.
בועז: אז למה אתה מחליט למשל על דעת עצמיך שאתה בא לשבת יחד אתי שבעה. כדי להתאבל לפי הגרסה שלך. מבלי לשאול אם בכלל אם אני רוצה להתאבל עם מישהו. לא חשבת על כך? נכון? בטח שלא חשבת על כך. כי אצלכם בדת. לכל פעולה יש אין ספור חוקים. אין ספור הוראות פקודות. יונתן סיפר לי. שום חשיבה עצמית. כל שאלה כל דילמה ישר פונים לרב. אז מה אבא שלך אמר. שאני לא מסוגל לדאוג לעצמי?
אלון: זה ממש לא ככה.
בועז: אז באיזה סידור או ספר תפילות. מצאת שכתוב שחייבים לפקוד אדם שיושב שבעה. או באיזה סידור או ספר תפילה מצאת שמותר לך להיכנס לדירה שלי מבלי לשאול אותי. או יותר חמור. מאיפה היה לך את המפתח לדירה שלי. ובאיזו חוצפה נכנסת לדירה שלי. מבלי לשאול את רשותי קודם.
אלון: יונתן.
בועז: יונתן?
אלון: כן. יונתן. נתן לי.
בועז: קטע. הוא גם אמר לך לבוא לשבת אתי שבעה?
אלון: לא. את זה אני יזמתי.
בועז: בראוו. ומתי הוא נתן לך את המפתח?
אלון: לפני שנתיים.
בועז: הופה. לפני שנתיים? מה אתה אומר?
אלון: כן. לפני שנתיים.
בועז: היית אתו בקשר במשך שנתיים. אחרי שישבת עליו והכחשת את קיומו?
אלון: כן.
בועז: ואף אחד לא חשב שצריך לספר לי.
אלון : יונתן לא רצה.
בועז: יונתן לא רצה?
אלון: לא.
בועז: מה אני עוד לא יודע שיונתן לא רצה.
אלון: תקשיב. אתה חייב לאכול משהו. לא אכלת כבר הרבה זמן.
בועז: אני בסדר גמור.
אלון: אתה רק אתמול קברת את הבן זוג שלך.
בועז: מה עוד יונתן אמר לך?
אלון: מה זה משנה עכשיו?
בועז: לי זה משנה. אני רוצה לדעת מה עוד יונתן הסתיר ממני.
אלון: הוא לא הסתיר ממך שום דבר.
בועז: רק את הקשר בינכם. זה אומר משהו.
אלון: הוא דאג לך.
בועז: ולכן הוא היה צריך להסתיר אותך ממני. או אותי ממך. את הבן זוג שלו למען השם!
אלון : אתה חייב להירגע.
בועז: חשבתי שאבא שלכם אסר עליכם להיות אתו בקשר.
אלון: זה נכון.
בועז: ולא רק לך אלא לכל בני המשפחה.
אלון: זה גם נכון.
בועז: אז איך?
אלון: ישנם דברים שאתה לא יודע.
בועז: אולי תחדש לי משהו.
אלון: אני בתהליך גירושים.
בועז: הופה. שמעתי נכון?
אלון: כן.
בועז: אתה רוצה מזל טוב ממני.
אלון: לא ביקשתי.
בועז: הופה. אז אתה מתכוון לעזוב את הבית.
אלון: עזבתי כבר את הבית.
בועז: אבל יש לך שני בנים.
אלון: כן.
בועז: למה?
אלון: זה מסובך.
בועז: לא חשבתי אחרת. מה אבלה אמר.
אלון: הוא גירש אותי מהמשפחה.
בועז: לכן לא הלכת אתמול לאחר הלוויה למשפחה שלך.
אלון: כן.
בועז: לכן באת אלי.
אלון: כן.
בועז: זאת אומרת שבאמת אין לך מקום להתאבל עליו.
אלון: אין.
בועז: הופה. אז אתה לבד בעולם בדיוק כמוני. איזה קטע.
אלון: כן.
בועז: איפה אתה גר?
אלון: סליחה?
בועז: אתה חייב לגור באיזה שהוא מקום איפה אתה גר?
אלון: יונתן סידר לי מקום לגור בו.
בועז: איפה?.
אלון: אתה יודע איפה.
בועז: בדירה שאבא שלי נתן לנו כדי להרוויח קצת כסף מהצד.
אלון: כן.
בועז: ברחוב העצמאות 24 קומה שניה.
אלון: כן.
בועז: אתה רציני?
אלון: כן.
בועז: ואיפה אני הייתי בכל הסיפור הזה.
אלון: היית עסוק עם הדוקטורט שלך.
בועז: הופה. אז עכשיו אני אשם שלא ידעתי שהבן זוג שלי בקשר אם האח התיאום שלו. לא יאמן.
אלון: לא אמרתי שאתה אשם.
בועז: פאק יו.
אלון: אתה לא מבין.
בועז: נכון. אני לא מבין. אני לא מבין. למה אתה מתגרש מאשתך. נכון . אני לא מבין איך קרה שהיית בקשר אם יונתן ואף אחד לא סיפר לי על כך שום דבר. נכון. אני לא מבין למה יונתן נתן לך לגור בבית שלנו בעיר התחתית בלי לשאול אותי. נכון. אני לא מבין למה אתה מסתובב לי פה בין הרגליים. כאילו זה הבית שלך ולא שלי. לא מבין!!!
אלון: לכל שאלה יש תשובה. אבל לכל תשובה יש את הזמן ואת המקום שלה.
בועז: תפסיק לבלבל לי את המוח כבוד הרב אני רוצה תשובות.
אלון: אני עדיין לא רב.
בועז: הופה.
אלון: ואתה תקבל אותם אבל בבוא הזמן.
בועז: אני לא רוצה בבוא הזמן. אני רוצה אותם עכשיו.
אלון: אתה באבל עכשיו. אתה חייב לנוח. אתה חייב להירגע.
בועז: אני לא רוצה להירגע.
אלון: אני אגיש לך את המרק. מרק עם קציצות. כמו שאתה אוהב
בועז: אני לא רוצה לאכול עכשיו.
אלון: אז מה אתה רוצה?
בועז: אני רוצה שתתקשר עכשיו לסיגל.
אלון: אתה בטוח?
בועז: כן. אני רוצה שתבטל את בואה.
אלון: היא רצתה לבוא.
בועז: לא שאלת אותי אם אני רוצה פה אורחים. אז עכשיו כשאתה שואל אז לא. אני לא רוצה אורחים. אני לא רוצה שכל מיני סטודנטים יסתובבו לי בין הרגליים וישאלו אותי איך הכרנו ואיך נפגשנו. ומתי הוא הציע לי לעבור לגור ביחד אתו או אני הצעתי לו. אין לי כוח לכל החרא הזה. אתה מוכן להתקשר?
אלון: רק אם אתה בטוח.
בועז: ואתה לא באת הנה בשביל להתאבל.
אלון: בועז.
בועז: תתקשר. אני מחכה.
אלון: או קי. ( אלון מרתיח מים. הוא מחייג ) סיגל? כן.. זה אני. בועז בדיוק התעורר עכשיו. הוא ביקש שלא תגיעו מחר. אני ממש מצטער. כן. את רוצה לדבר אתו. ( בועז מסמן לו שהוא לא רוצה לדבר אתה) הוא לא יכול כרגע. הוא במקלחת עכשיו. כן... אני אמסור לו.( סוגר את הפלאפון) מרוצה עכשיו?
בועז: כן.
(פאוזה)
בועז: יופי.
אלון: טוב מאד.
בועז: מה אתה מסתיר ממני?
אלון: סליחה?
בועז: שמעת אותי.
אלון: אני לא מסתיר ממך שום דבר.
בועז: אתה משקר.
אלון:( צלצול פלאפון נשמע. אלון עונה) סליחה. אבל אני חייב לענות.
בועז: יופי של השגחה עליונה.
אלון: ( לפלאפון) את בטוחה. או קיי? אני מיד מגיע.
בועז: מה קרה?
אלון: אני חייב ללכת.
בועז: אני רוצה תשובות.
אלון: אתה תקבל תשובות. בבוא הזמן. מבטיח לך.
בועז: לא בבוא הזמן. עכשיו.
אלון: זה באמת דחוף.
בועז: פאק יו.
אלון: אני באמת חייב ללכת.
בועז: בפעם הבאה שאתה מגיע אל תשכח להביא את המזוודה שלך.
אלון: בועז.
בועז: וגם סידור תפילה. אם אתה רוצה שבעה אז כמו שצריך.
אלון יוצא מהבית. בועז לא יודע מה לעשות עם עצמו. בועז סוגר את הווילון. הוא הולך לכיוון השידה. מתחיל לחפש משהו. מבלי לדעת מה. לאחר שהוא לא מוצא את מה שחיפש. הוא מוציא סיגריה מוציא אלבום תמונות. ויוצא מהדלת.
תמונה שלישית
שעת בוקר. אלון נכנס. הוא נכנס אם סל ומצרכים שונים. הוא מכניס את המצרכים לתוך המקרר. תמונה שלישית
שעת בוקר. אלון נכנס. הוא נכנס אם סל ומצרכים שונים. הוא מכניס את המצרכים לתוך ה
תמונה שלישית
שעת בוקר. בועז נכנס. אלון מסדר את הבית.
בועז: הבאת סידור תפילה?
אלון: אתה בסדר?
בועז: רצית להתאבל אז בבקשה. אז בוא נתאבל.
אלון: מישהו קם קרבי על הבוקר.
בועז: תמיד צריך להיות מוכנים לזמן מלחמה.
אלון: אני לא במלחמה אתך.
בועז: לא ככה זה נראה.
אלון: ולי זה ככה מרגיש.
בועז: סליחה?
אלון: אני רואה שהיה פה מישהו.
בועז: אתה ממש חד הבחנה על הבוקר.
אלון: חשבתי שאתה רוצה להתאבל לבד.
בועז: אם כל הכבוד ליונתן החיים ממשיכים.
אלון: אתה צוחק עלי עכשיו.
בועז: דויד.
אלון: מי זה דויד?
בועז: זיון.
אלון: היה לך זיון?
בועז: כן.
אלון: לא מאמין לך.
בועז: אל תאמין.
אלון: אתה רוצה לומר לי שאתמול בלילה ...
בועז: כן.
אלון: לא קונה את הסיפור הזה.
בועז: אל תקנה.
אלון: הבית נראה נורא. אתה בטוח שאתה בסדר?
בועז: אני עשר. חיפשתי משהו.
אלון: מה?
בועז: מה אתה חושב?
אלון: תשובות?
בועז: בינגו.
אלון: המקרר היה ריק אז הרשתי לעצמי לקנות כמה מצרכים.
בועז: תרגיש חופשי.
אלון: קצת עגבניות, קצת מלפפונים, חסה, ביצים, פטריות. שמעתי שאתה מאד אוהב פטריות.
בועז: גם את זה יונתן אמר לך.
אלון: כמובן.
בועז: איך לא.
אלון: אני אכין לך ארוכת בוקר.
בועז: אני לא רוצה ארוכת בוקר.
אלון: אני רואה שאכלת את המרק שהבאתי לך אתמול.
בועז: כן.
אלון: יופי.
בועז: הוא ממש לא דומה למרק של יונתן.
אלון: או קי. אני אכין לך מקושקשת אם סלט.
בועז: אני לא רוצה סלט ולא רוצה חביתה.
אלון: אז מה אתה כן רוצה?
בועז: אני רוצה תשובות.
אלון: דויד לא היה פה.
בועז: ומאיפה את זה אתה יודע.
אלון: כי אתה מנסה להקניט אותי. וגם את הבן זוג שלך זכרונו לברכה.
בועז: ומאיפה הביטחון הזה?
אלון: כי אתה לא יודע לשקר.
בועז: וכך אמר הרב הגדול.
אלון: כן. גם יונתן לא ידע לשקר.
בועז: ואני דווקא חושב שיונתן ידע טוב מאד לשקר. אם לא לך. אז לי .במשך שנתיים הוא לא סיפר לי על הקשר שלכם.
אלון: זה לא שקר.
בועז: אה לא? אז איך תקרא לזה.
אלון: הוא פשוט לא סיפר לך את כל האמת.
בועז: ולזה אתה לא קורא שקר.
אלון: לא. אני אכין לך משהו לאכול.
בועז: אוכל זה לא פרס. אני רוצה תשובות.
אלון: אני אכין לך קודם לאכול.
בועז: ממש נהיית לי אחות רחמנייה . רק תדאג שהכול יהיה כשר בבד"ץ . כי אני לא רוצה להרגיז את ההוא שיושב שם למעלה.
אלון: ההוא שיושב שם למעלה דואג לך.
בועז: לא ככה כתוב בספר וייקרא שלכם.
אלון: ישנם פרושים.
בועז: פירושים.
אלון: כן. פירושים. לא כולם מאמינים במה שכתוב. אז מה אתה מעדיף חביתה או מקושקשת?
בועז: אז אני מבין שאתה לא חושב שאני חייב בדין מיתה כמו שמאמינים אצלכם.
אלון: אני פה לא?
בועז: ממש אדם נאור.
אלון: אדם צדיק באמונותו יחיה.
בועז: ליברל.
אלון: לא כולנו חשוכים כמו שכבודו חושב.
בועז: ואתה לא מפחד שאנשים ידברו עליך.
אלון: אנשים תמיד מדברים.
בועז: גם אבא שלך חושב ככה.
אלון: אחרי ארוחת הבוקר נסדר את הבית.
בועז: טוב לי ככה.
אלון: אני רואה שאין אם מי לדבר היום.
בועז: אין.
אלון : טוב. אז בוא נשתוק.
בועז: חשבתי שבאת להתאבל. אבל אם אתה רוצה לשתוק אז בוא נשתוק.
אלון: אתה לא חייב להפוך כל דבר לבדיחה.
בועז: חשבתי שאנחנו שותקים.
אלון: תעשה מה שאתה רוצה. אני מכין ארוחת בוקר.
בועז: ניצחתי.
אלון: אני לא משחק אתך.
בועז: חבל. זה יכול היה להיות משחק נהדר.
אלון: בועז מספיק.
בועז: שנתחיל אותו מחדש? מי יכול לשתוק הכי הרבה זמן?
אלון: בשביל מה אתה עושה את זה?
בועז: כי אולי סוף סוף פעם אחת לא תשקר לי.
אלון: אני לא משחק במשחק הזה.
בועז: אחת. שתיים שלוש. גו.
אלון: אמרתי לך בועז. אני לא משחק במחשק הזה.
בועז: 2:0. לטובתי. טוב. אז בוא נשחק משחק אחר.
אלון: אני לא רוצה לשחק אתך משחקים.
בועז : אל תעליב אותי עכשיו. אני בשבעה. זוכר?
אלון: אני דואג לך.
בועז: אז אם אתה דואג לי. בוא נשחק ביחד. משחק האמת. אתה מכיר?
אלון: אני לא בטוח שאני רוצה להכיר את המשחק הזה.
בועז: כדאי לך. אני שואל ואתה עונה רק אמת.
אלון: אני אכין לך ארוחת בוקר.
בועז: ארוחת הבוקר יכולה להידחות. אני מתחיל: לאן יצאת אתמול?
אלון: סליחה?
בועז: אתמול. קיבלת טלפון בהול שהיית חייב לצאת מהבית באופן דחוף כל כך...
אלון: מאשתי.
בועז: אשתך התקשרה אליך אתמול.
אלון: כן.
בועז: רק אמת.
אלון: זאת האמת. יש לנו סידור כזה.
בועז: חשבתי שהיא גרושתך.
אלון: אמרתי שאנחנו בתהליכים. זוכר?
בועז: מתי הגירושים נכנסים לפועל.
אלון: מחר.
בועז: או קי. מהי רצתה?
אלון: יש לנו סידור כזה. כל יום רביעי אנחנו נפגשים אצל אימא שלה.
בועז: בשביל מה?
אלון: אתה יודע...
בועז: לא.
אלון: כדי שאני אוכל לראות את הילדים שלי.
כלבועז: מה אתה אומר? אשתך נותנת לך לראות את הילדים.
אלון: כן.
בועז: ואבא שלך יודע מזה?
אלון: השתגעת.
בועז: ואימא שלך גם לא יודעת מזה?
אלון: מה פתאום.
בועז: אבל אימא שלה כן.
אלון: כן.
בועז: למה?
אלון: ישנם דברים שלא תבין.
בועז: אבל אני רוצה להבין.
אלון: לא עכשיו.
בועז: עוד פעם המשחקים האלו.
אלון: אלו לא משחקים.
בועז: טוב. בסדר. נניח שאני מאמין לך. אז אתמול ראית את הילדים שלך.
אלון: לא.
בועז: אבל הרגע אמרת ש..
אלון: ידעתי שלא תבין. הם תפסו אותה.
בועז: את האישה שלך.
אלון: כן.
בועז: אז לא ראית את הילדים שלך?
אלון: לא.
בועז: תן לי לנחש. התלמידים של אבא שלך ?
אלון: כן.
בועז: אלו הם שתפסו אותם אצל אימא שלה.
אלון: כן.
בועז: ומה קרה לה?
אלון: אני לא יודע. היא לא עונה לי כל הבוקר?
בועז: ניסית להתקשר לאימא שלה?
אלון: גם היא לא עונה לי.
בועז: מהו מסוגל לעשות לה?
אלון: אתה לא יודע שום דבר על החיים שלנו. מה?
בועז: לא.
אלון: הוא יכול לאסור עליה לצאת מהשכונה. הוא יכול לקחת ממנה את הילדים שלה. הוא יכול לאמץ את הילדים שלי. כדי שהיא לא תוכל להפגיש אותם אתי. אתה מבין? אני השפעה רעה. זוכר?
בועז: בן זונה.
אלון: רצית את האמת. זאת האמת.
בועז: נראה לי שאתה צריך ארוכת בוקר יותר ממני.
אלון: אני אסדר את השולחן.
בועז: שב. אני אולי בשבעה. אבל לא נכה.
אלון: תודה.
בועז: איך אתה אוהב את החביתה שלך?
אלון: מקושקשת.
בועז: אני אכין לך מקושקשת.
(פאוזה)
אלון: אני מתנצל. אני לא הייתי צריך להתקשר לסיגל.
בועז: זה בסדר.
אלון: לא. זה לא בסדר. אני לא הייתי צריך לחטט לך ככה ביומן.
בועז: אתה רק דאגת.
אלון: אני לא הייתי צריך להזמין אותה לפה בלי לשאול אותך.
בועז: הכול טוב.
אלון: ואני לא הייתי צריך לפלוש לך ככה לבית בלי לבקש ממך רשות.
בועז: הכול טוב. הנה החביתה מוכנה.
אלון: תודה.
בועז: אני אגיד לך מה יקרה עכשיו. אתה תאכל את ארוכת הבוקר שלך. ואני אצא מהבית.
אלון: אתה בשבעה.
בועז: יש לי כמה סידורים לעשות.
אלון: אלו סידורים יש לך?
בועז: מותר שיישארו לי כמה דברים פרטיים?
אלון: מחילה. מחילה בכבודך. אין לי זכות.
בועז: זה בסדר. זה נמחל. אתה יכול להישאר פה אם אתה רוצה.
אלון: אני אנקה את הבית.
בועז: אתה לא צריך.
אלון: מתי אתה מתכוון לחזור?
בועז: אני לא יודע. בעוד שעה שעתיים. משהו כזה.
אלון: אני אחכה לך.
בועז: אתה תגמור את הארוחה שלך. אני יהיה זמין בנייד. זזתי
אלון: תגיד.
בועז: מה?
אלון: למה אתה טוב אלי פתאום.
בועז: אל תשלה את עצמיך. אני פשוט לא סובל שלאנשים עושים עוול. זה הכול.
מוזיקה עולה. אלון מסיים לאכול את ארוחת הבוקר. הוא מסתכל על הדירה. לוקח מטאטא ומתחיל לנקות את הבית. לפתע נשמעת צפירה. אלון יוצא מהבית במהירות.
תמונה רביעית:
אלון בבית. הוא מדבר בטלפון במהירות.
אלון: בועז, תענה לי בבקשה. בועז... פאק יו.
אלון: הלו? סיגל, רציתי לבדוק אם בועז במקרה היגיע לאוניברסיטה? לא. או קי, לא פשוט הוא לא היה בבית שלו במשך כל השבת, והוא לא היה גם הבוקר בבית. לא, לא צריך לדאוג. אני בטוח שלכל זה ישנה תשובה הגיונית. כן.. כמובן.. אני יעדכן.
אלון: דויד? תגיד, בועז במקרה היה אצלך? מצאתי את הטלפון שלך ביומן שלו. לא- הוא כבר לא היה בבית, במשך יומיים. כן, אני דואג... כמובן אני יעדכן אותך. ברגע שאני משהו...
אלון: משטרה? כבר אמרתי לכם. אני לא יודע איפה הוא. כבר יומיים שהוא לא בבית. לא עונה לטלפונים שלו. התקשרתי לכל בתי החולים. אני לא יודע מה לחשוב.
בועז נכנס הביתה.
אלון: תודה לאל הוא הגיע.( מנתק את הפלאפון) אתה מוכן להגיד לי איפה היית?
בועז: לא.
אלון: ככה לא?
בועז: כן. ככה לא.
מוזיקה יורדת
אלון: אתה לא עונה לטלפונים שלי.
בועז: אני לא הבן זוג שלך.
אלון: אתה יודע שנפלה קטיושה בכרמל?
בועז: שמעתי על כך משהו.
אלון: יש לך מושג אלו מחשבות כבר חשבתי.
בועז : אני לא אחראי על מה שעובר לך במוח.
אלון: אתה מוכן לתת לי הסברים.
בועז: אני רעב. יש משהו לאכול.
אלון: לא ידעתי שאני הבן זוג שלך.
בועז: מוזר. לרגע חשבתי שכן. לפחות על פי ההשתלטות שלך על הבית שלי.
אלון: אולי מספיק כבר עם המשחקים האלו.
בועז: מה אתה רוצה?
אלון: לדעת למה נתת לי לדאוג ככה.
בועז: אם אתה חייב לדעת ירדתי לקבר.
אלון: לקבר של יונתן?
בועז: כן.
אלון: אל תגיד לי שהיית בבית הקברות במשך יומיים?
בועז: לא.
אלון: אז איפה היית?
בועז: אצלך.
אלון: אצלי?
בועז: כן.
אלון: אתה משוגע לגמרה.
בועז: הייתי חייב.
אלון: אתה לא הלכת לדבר עם אבא שלי על הילדים.
בועז: אתה יכול להירגע. אני לא כזה צדיק.
אלון: אז לאן?
בועז: לדירה שלך.
אלון: לדירה שלי בעיר התחתית?
בועז: כן.
אלון: מה חיפשת שם?
בועז: מה אתה חושב?
אלון: תגיד לי אתה. אתה החכם מביננו.
בועז: תנחש כבוד הרב. אלא אם כן אתה כל כך מזלזל בעצמיך.
אלון: לא יודע. אולי תשובות.
בועז: בינגו.
אלון: אני רציני.
בועז: גם אני. אתה זוכר הדירה עדיין בבעלותי.
אלון: כבר הוכחתי לך שלא באתי מטעם ההורים שלי.
בועז: לזה אני דווקא מאמין.
אלון: אז מה הבעיה?
בועז: אתה יודע טוב מאד הבעיה.
אלון: לא. אם לא תגיד לי.
בועז: אתה לא באת מטעם ההורים שלך זה נכון. אני מוכן אפילו לקנות שבאת הנה כדי להתאבל. כי עכשיו אחרי שהחלטת להתגרש מאיזו שהיא סיבה עלומה. אין לך איפה להתאבל. ואין מה לעשות. הוא אחיך. אחיך התאום. אבל יש משהו נוסף. אני יודע שיש עוד משהו. משהו שקשור
לתאריך ה12.4 שכתוב על המיטה שאתה ישן בה.
אלון: תקשיב
בועז: כשהייתי בבית שלך חיפשתי רמזים
אלון: למה חשבת שתקבל אותם שם?
בועז: לא יודע טוב. תקרא לזה דיבוק.
אלון: במשך כל הלילה ירדו קטיושות.
בועז: ההשגחה העליונה השגיחה עלי.
אלון: בועז-
בועז: אני צריך תשובות. משגע אותי שיונתן היה אתך בקשר ולא ידעתי על כך שום דבר.
אלון: לכל דבר
בועז: יש מועד וזמן משלו אני יודע. אבל מה שאני לא יודע. מה היה כל כך סודי בקשר שלכם?
אלון: אתה לא תבין.
בועז: נסה אותי.
אלון: אני הבטחתי לו.
בועז: הבטחת לו מה?
אלון: אתה יכול להיות בטוח רק בדבר אחד.
בועז: רק אל תגיד לי באהבה שלו.
אלון: כן. אתה היית האדם הכי חשוב לו
בועז: אל תזבל לי את השכל.
אלון: זאת עובדה.
בועז: אז למה הוא הסתיר אותך.
אלון: היו סיבות.
בועז: אני לא יכול יותר אם המסתורין הזה.
אלון: תקשיב.
בועז: לא. אתה תקשיב. אתה יודע על מה חשבתי שהייתי בדירה שלך?
אלון: לא.
בועז: שאני רוצה את המפתח שלי בחזרה.
אלון: סליחה?
בועז: אני לא רוצה שתסתובב לי ככה בין הרגליים פה מתי שאתה רוצה.
אלון: אתה הסכמת שאני אשאר.
בועז: טעיתי. עכשיו אני רוצה שתלך.
אלון: אתה באבל עכשיו
בועז : אל תזיין לי את השכל.
אלון: אתה חייב לבטוח בי.
בועז: למה?
אלון : למה מה?
בועז: למה שאני אבטח בך.
אלון: כי אני אח שלו. אני לא יעשה שום דבר שיפגע בך.
בועז: אתה פוגע בי עכשיו שאתה לא אומר לי את האמת.
אלון: האמת יכולה לפגוע.
בועז: אז עכשיו אתה מודה.
אלון: מודה במה?
בועז: שיש משהו שיכול לפגוע בי.
אלון: תלוי איך מסתכלים על זה.
בועז: אתה יודע על מה חשבתי שהייתי בדירה שלך?
אלון: לא.
בועז: ניסיתי לדמיין את השיחות שלכם.
אלון: אני מבקש ממך שלא תעשה לעצמיך את זה.
בועז: ניסיתי לדמיין על מה דיברתם. מהו סיפר לך עלי. מה אתה שאלת.
אלון: בועז-
בועז: אל תפסיק אותי. אני לא מרגיש מוגן.
אלון: סליחה?
בועז: אני לא מרגיש מוגן שאתה פה.
אלון: אני לא יעשה שום דבר שיפגע בך.
בועז: אני לא יודע כלום על הקשר שלכם. במשך שנתיים הוא הסתיר אותך ממני. תחשוב איך אני מרגיש.
אלון: אתה יודע מספיק לעת עתה.
בועז: אני רק יודע חלקים. צירופים שלא מתחברים לפאזל שלם.
אלון: אתה יודע שאני בתהליך גירושים.
בועז : ולא יודע למה.
אלון: אתה לא מנחש?
בועז: לא אני פלשתי לבית שלי.
אלון: אני אוהב אותך.
בועז: סליחה?
אלון: אני אוהב אותך רצית את האמת. זוהי האמת.
בועז: אל תקשקש שטויות.
אלון: זוהי האמת.
בועז: עוד מעט גם תגיד שהכול היה מתוכנן.
אלון: כן.
בועז: זה כבר יותר מידי.
אלון: אני רוצה רק בטובתך.
בועז: צא לי מהבית.
אלון: יונתן תכנן הכול.
בועז: אתה מקשיב למה שאתה אומר?
אלון: כן.
בועז: אתה אח של יונתן.
אלון: רצית את האמת זוהי האמת.
בועז: אני מבקש את המפתח של הדירה שלי.
אלון: הוא רצה שנהייה ביחד. זאת הייתה הצוואה שלו.
בועז: אני לא מוכן לשמוע את השקרים האלו.
אלון: אתה חייב להקשיב.
בועז: לא רוצה להקשיב.
אלון: הבטחתי לו שאני אגיד לך הכול אחרי השבעה.
בועז: אל תגיד לי שכרתם איזו ברית.
אלון: אמרתי לך שלא תבין.
בועז: לא. אני באמת לא מבין. נו. באמת. אין דברים כאלו. כושר ההמצאה שלך. הדמיון המפותח שלך. לא. אני ממש מתרשם. באיזה סרט ראית עלילה כל כך מופרכת. שכחתי. אתה לא רואה סרטים. אסור לכם.
אלון: אתה חייב להירגע.
בועז: אני לא רוצה להירגע. אני כועס טוב.
אלון: מותר לך לכעוס.
בועז: תודה רבה שאתה מרשה לי באמת. אני רוצה את המפתח עכשיו.
אלון: יונתן תכנן הכול. עוד מגיל שבע עשרה.
בועז: אני לא יכול לשמוע על זה יותר. את המפתח בבקשה.
אלון: ( מוציא את המפתח) הנה המפתח.
בועז: אני מקווה שלא שכפלת עוד אחד.
אלון: לא.
בועז: אני יכול להאמין לך?
אלון: אני לא יעשה דבר שאפגע בך.
בועז: אתה כבר פגעת בי.
אלון: מה אתה רוצה שאני יעשה עכשיו.
בועז: אני רוצה שתעוף לי מהחיים.
אלון: אתה בטוח בכך?
בועז: כן.
אלון: יום שישי היום.
בועז: מחר שבת. בשבת לא יושבים שבעה.
אלון: לאן אתה רוצה שאני אלך.
בועז: יונתן נתן לך דירה. לא? אז לך.
מוזיקה עולה
אלון יוצא מהדירה . בועז מדליק נרות של שבת. מוזיקה עולה. נשמעת צפירה עולה ויורדת. בועז מתפלל.
בועז: יום השישי ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה ושיבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלוהים לעשות...
הצפירה מתחזקת וכך גם המוזיקה.
תמונה חמישית:
הצפירה ממשיכה להישמע ברקע. אלון דופק על הדלת בחוזקה. הבית ריק.
אלון: בועז. פתח לי את הדלת.
בועז: אני באמצע קידוש.
אלון: אל תזיין לי את השכל.
בועז: אתה מפריע לי באמצע תפילה.
אלון: אני אחכה פה עד שתסיים.
בועז: אני לא רוצה לשמוע ממך יותר.
אלון: התכוונתי לכל מילה שאמרתי.
בועז: אני אקרא למשטרה .
אלון: אתה יכול לקרוא למי שאתה רוצה. אבל אני לא זז מפה. עד שאתה לא...
בועז: מה אתה רוצה?
אלון: אתה באמת הדלקת נרות.
בועז: אני לא שקרן כמוך.
אלון: זה טוב שאתה מכבד את הדת. אני יכול להיכנס?
בועז: דבר-
אלון: אתה לא תציע לי לשתות משהו?
בועז: תרגיש חופשי.
אלון: למזוג לך משהו?
בועז: לא צמא ולא רעב ואל תנסה אפילו-
אלון: אני מבין שאתה נסער.
בועז: אני לא נסער. אני רק רוצה שתפסיק עם השקרים האלו.
אלון: אני באמת אוהב אותך.
בועז: שמעתי.
אלון: ידעתי שלא תאמין לי, לא ציפיתי למשהו אחר.
בועז: אז למה כן?
אלון: לא ציפיתי אחרת.
בועז: יופי. אני שמח שלפחות בדבר אחד אנחנו מסכימים.
אלון: כשישנה הסכמה מתחילה הבנה.
בועז: אני לא רוצה להבין.
אלון: שאלת על הקשר שלי עם בן הזוג שלך.
בועז: אח שלך, ולא רוצה לדעת יותר.
אלון: זכותך לדעת איך הכול החל.
בועז: יש לי דברים חשובים יותר.
אלון: כמו למשל.
בועז: קבעתי עם דויד.
אלון: ערב שבת. שבעה.
בועז: לא יושבים שבעה בערב שבת. שכחת?
אלון: כבר בגיל שבע עשרה הוא ידע שהוא יכיר אותך.
בועז: אבל יונתן לא הכיר בגיל שבע עשרה.
אלון: בזה אתה טועה.
בועז: אתה מלא בבולשיט.
אלון: זה רציני.
בועז: עוד מעט גם תגיד שמדובר פה בגורל.
אלון: כן. הכול כתוב מלמעלה.
בועז: אז אלוהים שלך רוצה שאתה ואני נהייה ביחד.
אלון: כן.
בועז: כנראה שלא קראת את ויקרא כמו שצריך.
אלון: ישנם דברים יותר חשובים מימה שכתוב. או מימה ש..
בועז: אני שומע פה דברי כפירה?
אלון: בכל אופן בגיל שבע עשרה. אבא שלח אותנו להתפלל בקבר של יוסף הצדיק בצפת.
בועז: אני חושב שאני בכל זאת צריך כוסית.
אלון: לבריאות ולזוגיות טובה.
בועז: למזוג לך עוד אחת?
אלון: אתה לא מוכרח להיות ציני בכל מצב..
בועז: זה סוד הקסם שלי. שאלתי אותך שאלה.
אלון: לא.
בועז: לא. אז לא. אז לי יהיה יותר. לחיים.
אלון: לחיים.
בועז: נהוג לברך או משהו כזה לא?
אלון: לחיים.
בועז: לחיים.
אלון: בכל אופן כמו שכבר ציינתי בגיל שבע עשרה. אבא שלח אותנו להתפלל בקבר של יוסף הצדיק בצפת. בכל אופן כפי שלא ציינתי קודם לכן, שכרנו חדר בבית מלון דתי. בכל אופן, יונתן ואני ישנו באותו חדר. בלילה יונתן התעורר שטוף זיעה. " מה קרה?" שאלתי אותו. הוא ענה לי: " חלמתי חלום." אתה חייב להבין שאצלנו בישיבה מאמינים כשחולמים חלום ליד קברו של צדיק. החלום מתגשם. אתה יודע על מה הוא חלם?
בועז: לא.
אלון: הוא חלם על המוות שלו. במלחמה הזו.
בועז: בגיל שבע עשרה?
אלון: כן.
בועז: אני לא קונה את הסיפור הזה.
אלון: זוהי האמת.
בועז: ואתה רוצה שאני יאמין לשקר הזה.
אלון: זוהי המציאות.
בועז: אתה רוצה להגיד שהוא הלך לצבא?
אלון: כדי שיהיה לו מקום לישון. כן. כי הוא ידע שאבא שלנו יזרוק אותו מהבית אם הוא יצא מהארון. כן. כי הוא ידע שהוא ישב עליו שבעה. כן. כי לא היה לו מקום לגור. כן. כי הוא רצה להגן עלי. כן.
בועז: אתה יכול להגיד למה לא סיפר לי אף פעם על כך?
אלון: לא. אבל מה שאני כן יודע- הוא ביקש ממני שאני לא יבוא יחד אתו.
בועז: לאן?
אלון: לצבא.
בועז: אתה רצית ללכת לצבא?
אלון: כן. רציתי להיות יחד אתו.
בועז: אבל...
אלון: הוא לא נתן. הוא רצה שאני יהיה רב. בדיוק כמו שאבא שלי רצה.
בועז: למה?
אלון: הוא לא רצה שאבא יחשוד.
בועז: יחשוד במה?
אלון: בתוכנית שלו.
בועז: איזו תכנית?
אלון: אתה יודע.
בועז: לא.
בועז: אני לא מבין. אתה ידעת עליו? עוד מלפני שהוא סיפר לך?
אלון: כן.
בועז: וההורים.
אלון: אני לא יודע מהם ידעו או מהם לא ידעו. אבל בכל אופן אחרי שהוא עזב את הבית. לא היה מקום לספק. אבא שלי קרא לחרם מידי. הוא דרש ממני להתחתן.
בועז: ואתה מילאת את מצוותו.
אלון: כן.
בועז: מיד לאחר שהוא עזב את הבית
אלון: כן.
בועז:. ואתה ישבת עליו שבעה כמו שאר המשפחה שלך.
אלון: אני לא מתפאר בזה אבל כן.
בועז: יופי של סיפור. ואתה רוצה שאני אמין לך לכל סיפור הדת שלך?
אלון: אצלנו מאמינים בדברים האלו.
בועז: מרשים.
אלון: אבל זה לא הכול.
בועז: לא הכול?
אלון: לא.
בועז: אין גבול לדמיון אני רואה.
אלון: הוא נקב גם את התאריך של יום מותו.
בועז: 12.4 ?
אלון: כן.
בועז: שעה שתיים בצהריים?
אלון: כן.
בועז: ועוד מעט תגיד לי שאתה כל זה הוא כתב ביומן שלו.
אלון: אז ידעת שהוא כתב יומן.
בועז: לא. ניחשתי.
אלון: לא מאמין לך.
בועז: איפה נמצא היומן שלו.
אלון: בדירה שלי.
אלון: הוא גם חלם עליך. באותו לילה.
בועז: זה כבר יותר מידי.
אלון: הוא ידע את השם שלך.
בועז: בועז לוי?
אלון: כן.
בועז: נו, די.
אלון: הכול כתוב ביומן.
בועז: ואיפה היומן הזה.
אלון: אמרתי לך בדירה שלי.
בועז: מוזר. כשהייתי בדירה שלך לא מצאתי שום דבר.
אלון: לא ידעת איפה לחפש. אתה יודע, הם יכולים להגיע גם לדירה שלי. הייתי חייב לוודא שהם לא יגלו את היומן שלו. הכול כתוב בו גם התוכנית שלו. גם עלי גם עליו. לכן הייתי חייב כדי שהם...
בועז: מי?
אלון: מי אתה חושב?
בועז: החסידים שלו?
אלון: כן. אתה יודע מה יכול לקרות לאישה שלי, לילדים שלי אם....
בועז: לא קונה את הסיפור הזה.
אלון: הוא גם ידע שתכירו בחדר האוכל של הבסיס.
בועז: אתה לא רוצה להגיד לי שהחלום שלו היה עד כדי כך מפורט.
אלון: כן.
בועז: מרתק. פרשני חלומות היו יכולים לכתוב על החלום הזה דוקטורט .
אלון: אתה יכול להיות סרקסטי כמה שאתה אוהב. אבל ישנה הוכחה.
בועז: היומן שלו?
אלון: כן.
בועז: והכול כתוב ביומן שלו.
אלון: כן.
בועז: ומה עוד כתוב?
אלון: שאתה תיכנס לחדר האוכל עם הווקמן שלו ואתה והוא ישאל אותך.. " מה אתה שומע?"
בועז: כל אחד יכול היה להיכנס לחדר האוכל עם ווקמן.
אלון: כל אחד אולי. אבל לא כל אחד היה בועז לוי.
בועז: וגם זה כתוב ביומן?
אלון: כן.
בועז: ואת כל זה הוא כתב בגיל שבע עשרה.
אלון: כן.
בועז: מה אתה רוצה להגיד לי שהוא תכנן הכול?
אלון: במקרא. ספר דברים. כתוב במפורש : "שבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה .זה החוק. לא אני המצאתי אותו. "
בועז: מצוות חליצה.
אלון: צודק.
בועז: בגמרא, כמו שאני יודע, מדובר על זוג הטרוסקסואלי. על גבר ואישה שיש להם ילדים. שהגבר שלה יצא למלחמה ולא שב ממנה. ואין מי שידאג לה.
אלון: אנחנו חיים בזמנים שונים. בזמנים מודרניים.
בועז: זה לא תקף לגבנו.
אלון: אתה לא רוצה אותי?
בועז: זאת לא שאלה של רצון בכלל.
אלון: לא. זאת שאלה של אמונה.
בועז: אתה בכלל לא הומו.
אלון: ומאיפה את זה אתה יודע.
בועז: אתה אח של יונתן.
אלון: אז מה?
בועז: אני רוצה לראות את היומן שלו.
אלון: נסתרות הן דרכי האל.
בועז: שמעת מה שאמרתי לך, אני רוצה לראות את היומן שלו.
אלון: השבת נכנסה. אתה מבין מה אתה מבקש ממני?
בועז: איזו עבירה יותר גדולה? חילול שבת או שהעבירה שאתה מבקש לעשות יחד אתי.
אלון: זה לא הוגן.
בועז: אתה יודע מה? אני אסע לבית שלנו בעיר התחתית. רק תגיד לי איפה היומן נמצא.
אלון: בתוך הכרית.
בועז: סליחה? אתה ישן על היומן של בועז.
אלון: זה המקום הכי בטוח.
בועז: פאק . פאק. פאק. יונתן. חתיכת בן זונה.
בועז יוצא מהבית.
תמונה שישית:
מוזיקה עולה. בועז מסיים לקרוא את היומן. אלון הולך הלוך וחזור בחדר. הוא שרוי במתח רב.
בועז: אז זה באמת נכון.
אלון: כן.
בועז: הוא באמת תכנן את הכול.
אלון: כן.
בועז: במשך שנים.
אלון: כן.
בועז: במשך עשר שנים.
אלון: כן.
בועז: קטע.
אלון: בועז..
בועז: אתה יכול לחיות שנים אם בן אדם. ואז ביום אחד בהיר לקלוט שאתה בכלל לא מכיר אותו.
אלון: מה שהיה בניכם היה אמתי.
בועז: איך אתה יכול להיות בטוח? איך אני יכול להיות בטוח.
אלון: הוא לא היה עושה את זה אם הוא לא היה אוהב אותך.
בועז: אני בכלל לא הייתי מיועד לו.
אלון: בועז לא..
בועז: הוא יכול היה להגיד לי. הוא היה יכול לספר לי.
אלון: ולוותר עליך.
בועז: הוא היה צריך להשאיר לי את זכות הבחירה.
אלון: תנסה לחשוב לרגע אחד במקומו.
בועז: הוא חשב רגע אחד במקומי?
אלון: הרגעים שלכם ביחד היו אמתיים.
בועז: כל זה היה שקר.
אלון: הרגשות שלכם היו אמתיים.
בועז: כל זה היה שקר.
אלון: עשר שנים. זה הרבה זמן.
בועז: עשר שנים של שקר אחד גדול ומתמשך.
אלון: אם הוא היה מספר על החלום. איך היית מגיב?
בועז: הייתי אומר שהוא משוגע.
אלון: אתה רואה. לא הייתה לו ברירה.
בועז: הייתה לו. אבל הוא בחר בשקר.
אלון: לא. הוא בחר להגן עליך.
בועז: אתה יודע במה אני נזכר.
אלון: לא.
בועז: אני נזכר...בנסיעות שלנו לחוץ לארץ.
אלון: בועז, אל תעשה לעצמך את זה...
בועז: למסיבות שהיינו הולכים אליהם..
אלון: בועז.. לא!
בועז: בחברים המשותפים...
אלון: בועז..
בועז: בבדיחות המשותפות שלנו...
אלון: כל זה היה אמתי.
בועז: ובמשך כל הזמן הזה.. אני הייתי בכלל מיועד לך. כל זה היה משחק.
אלון: לחלומות ליד קברו של צדיק ישנם משמעות.
בועז: אתה באמת רוצה שאני יאמין לכך?
אלון: זה העולם שממנו הוא בא. זה העולם שממנו אני באתי.
בועז: מה אני אמור לעשות עם כל המידע הזה עכשיו.
אלון: יש לך אותי עכשיו. כמו שיונתן רצה. כמו שאני רוצה.
בועז: אני לא מכיר אותך.
אלון: אתה תלמד להכיר אותי.
בועז: אני לא.
אלון: אני לא דומה לו?
בועז: אתה דומה לו כמו שתי טיפות מים.
אלון: הקול שלי לא מזכיר לך את הקול שלו? אולי מוזיקה...
בועז: בדיוק אותו דבר.
אלון: שפת הגוף שלי. לא מזכירה את שפת הגוף שלו.
בועז: אפילו ההליכה.
אלון: לא כל אחד זוכה להזדמנות כזו.
בועז: ( אירוני( נבחרתי.
אלון: זה רציני בועז.
בועז: מה אני אמור לעשות עכשיו?
אלון: נשק אותי.
בועז: אתה רוצה שאני אנשק אותך?
אלון: כן.
בועז: אתה אח שלו.
אלון: זה מה שהוא רצה. זאת המצווה.
בועז: אני אפילו לא יודע איך לגעת בך.
אלון: תלמד אותי
בועז: באתי אליו.
אלון: תבוא אלי.
( בועז בא אל אלון)
בועז: נגעתי לו בצוואר.
אלון: כמו שנגעת בו.
( בועז נוגע לו בצוואר)
בועז: ליטפתי לו את השיער. יש לך עדיין פאות.
אלון: זה מפריע לך?
בועז: זה סקסי. במידה מסוימת.
אלון: גע בהם.
בועז: מה אלוהים שלך חושב על כך?
אלון: זאת אהבה. לאלוהים זה לא צריך להפריע.
בועז: לא ככה חושבים הרבנים שלכם.
אלון: בועז לא... לא עכשיו.
בועז: לא ככה אבא שלך חושב. עובדה הוא ישב עליו שבעה.
אלון: אל תהרוס את הרגע.
בועז: אתה אוהב אותי?
אלון: מה אתה חושב?
בועז: אני רוצה לשמוע את זה ממך..
אלון: אני אוהב אותך.
בועז: מה אתה מוכן לעשות בשבילי?
אלון: הכול.
בועז: גם לעזוב את הדת?
אלון: אתה רוצה שאני יעזוב את הדת?
בועז: אתה רוצה לעזוב את הדת?
אלון: לא.
בועז: אז לא.
אלון: נשק אותי.
בועז: איך?
אלון: כמו שנישקת את אחי.
בועז: ( מנשק את אלון. נשיקתם הולכת ונהיית ארוכה וארוטית)
אלון: זה מה שיונתן רצה.
בועז: אלון?
אלון: אל תדבר עכשיו.
אלון מוריד את חולצתו של בועז. השניים מתנשקים . על רקע הנשיקה שלהם מוקרנות שקופיות מחייהם המשותפים של בועז ויונתן. אט אט חשכה יורדת על השניים. צפירה נשמעת.
תמונה שבע
בועז: חשבתי על כך הרבה.
אלון: הבוקר נגמרה השבעה.
בועז: כן.
אלון: זה היה חכם לחכות עד שכל המשפחה שלי תצא מבית הקברות.
בועז: לפעמים יש לי רעיונות טובים.
אלון: אמרת שחשבת על משהו.
בועז: כן.
אלון: על מה חשבת ?
בועז: אתה תחזור לבית שלך. ואני אשאר בבית שלי.
אלון: אני לא מבין.
בועז: מה שקרה אתמול –
אלון: אתה לא רוצה להגיד לי שאתה מתחרט.
בועז: לא אמרתי את זה.
אלון: אז?
בועז: תקשיב.. אני חושב..
אלון: אתה לא אומר לי בעצם...
בועז: כן. אנחנו צריכים להיפרד.
אלון: אבל...
בועז: זה הדבר הכי נכון לעשות.
אלון: אבל... אני הרגשתי אותך אתמול.
בועז: אני יודע.
אלון: אז איך אתה יכול.
בועז: כי זה מה שנכון לעשות.
אלון: כל החיים שלי חיכיתי לך.
בועז: זאת בדיוק הבעיה.
אלון: אני לא מבין.
בועז: כל החיים חיכית לרצות את רצונו של אחיך.
אלון: אף אחד לא הכריח אותי.
בועז: לא. אבל אני לא רוצה שתהייה אתי בגלל שאחיך רצה שתהייה אתי.
אלון: אז אתה פשוט ככה סתם מוותר.
בועז: לא.
אלון: אז אני לא מבין.
בועז: בעוד חצי שנה נפגש.
אלון: איפה?
בועז: כאן. ליד הקבר של אחיך.
אלון: בעוד חצי שנה?
בועז: כן. אתה לא תקפוץ אלי או תדבר אתי במשך כל החצי שנה הזו.
אלון: אבל אם אני ארצה לשמוע את קולך. לספר לך מה עובר עלי, אם מצאתי עבודה חדשה.
בועז: אתה תמצא חברים.
אלון: אין לי אף אחד בעולם הזה חוץ ממך.
בועז: אתה יוצא עכשיו לחיים חדשים.
אלון: אני צריך אותך בהם.
בועז: אני לא הולך לשום מקום.
אלון: רק הרגע אמרת
בועז: אתה תגור בבית שלי בדירה שלי בעיר התחתית.
אלון: איך אני אסתדר?
בועז: אני אדבר עם דויד שיסדר לך עבודה במשרד שלו.
אלון: למה אתה עושה את זה?
בועז: אולי אלוהים הכתיב לך וליונתן שאתה צריך להיות איתי, אבל אלוהים לא יכול לשלוט ברצון שלי ולא ברצון של יונתן וגם לא בשלך! ואני לא מוכן עדיין ולא יודע אם אני רוצה אותך ואני רוצה שתרצה אותי בגלל שאתה רוצה להיות אתי. ולא בגלל שאלוהים רצה.
אלון: אז מה קורה עכשיו?
בועז: עכשיו. אני אלך לבית שלי ואתה תלך לבית שלך. אתה תתקשר לדויד הוא יסדר לך עבודה. אני אחזור לאוניברסיטה ולחיים שלי. ובעוד חצי שנה אנחנו נפגש.
אלון: אז זהו?
בועז: כן. זהו.
אלון: אני אחכה לך.
בועז: אל תבטיח לי משהו שאתה לא יודע בוודאות שתקיים אותו.
אלון: אני יודע שאני אחכה לך.
בועז: להתראות אלון.
צפירה עולה. מוזיקה.
-סוף-